לחיות את זה מבפנים!

קצת על גיל ההתבגרות.

אחד המשפטים שמלווים אותי מאז שאני ילד מתבגר

הוא "ילדים הם כפויי טובה, לא משנה כמה הם יקבלו הם אף פעם לא מחזירים"

האמת שזה משפט לא נעים ולא מפרגן אבל מה עומד מאחוריו?

בפרוש הכי פשוט ותמים, הורים מאוכזבים מהתנהגות הילד שלהם,

מרגישים אכזבה מההתנהגות שלו.

אבל אם נעמיק נבין שיש כאן בעצם שני עולמות.

עולם המבוגרים, ועולם המתבגרים.

כל אחד מהם חווה חוויה שונה כל אחד מהם מפרש את המציאות אחרת.

יש כאן בעיה או קושי בהגשמת הציפיות של כל אחד מהעולמות.

אז מה כל עולם מבקש לעצמו?

נתחיל מהמתבגרים.

נסו רגע להיות במקומם,

תנסו לחזור לרגע שאתם הייתם שם בגיל ההתבגרות שלכם

תזכרו במצבי הרוח המשתנים שלכם,

איך בבוקר קמתם מבואסים כי יצא לכם חצ'קון

ואחריי שעה בבית הספר הילדה הכי יפה של הכיתה חייכה אלייכם

ופתאום אתם הכי ב"היי" שאפשר

ושעה אחריי שוב מבואסים ואז כועסים ונעלבים

ושוב שמחים ואז שוב בדיכאון...

וואו זה כל כך מתסכל כל מצביי הרוח המשתנים האלו.

תזכרו בעצמכם איך הסתכלתם במראה ולא זיהיתם את עצמכם?

מה אלו השערות האלו על הפנים שלי?

יש לי ציצים, תחת, אני שמן , רזה, גבוה מידיי, נמוך מידיי.

מה זה הפצע הזה על הפנים , למה דווקא היום?

מי זה שם במראה?

הם לא מזהים את עצמם!

תוסיפו לכל זה

את השיפוטיות של החברה מהכיתה.

ומה זה כל הקטע המיני הזה שחווינו

כל הדחפים המיניים האלו , מה עושים עם זה?

כן לאונן לא לאונן מותר לאונן, מה זה אומר עליי אם אני מאונן?

וכל העניין הזה עם האוכל.

כן רעב, מאד רעב הכי רעב , אוכל בערך את כל מה שהיקום יכול להציע

ואז אין לי תאבון שבוע...

מה קורה עם הגוף שלי

והעייפות.

וואי איך אני עייף , מה קורה איתי אני כל היום עייף... אוףף כבר 4 לפנות בוקר ואני לא נרדם

אני לא עייף בכלל

מה זה כל התנודתיות הזאת וחוסר ההחלטיות ,

ומה אמא רוצה עם כל החפירות שלה, מה היא לא מבינה שקשה לי עם עצמי?

אז תפסיקו עכשיו להיזכר איך אתם חוויתם את גיל ההתבגרות ותבינו.

קשה להיות בגיל הזה.

זה מטורף, מטורף, מטורף.

קשה לחיות את זה מבפנים.

ואיך נראה העולם של ההורים?

את זה אתם כבר יודעים,מכירים ממקור ראשון, זה בדיוק איך שאתם מרגישים.

מרגישים שאתם רק עושים ועושים בשבילם, שאתם לא מעניינים אותם,

שהם לא יוצאים מהחדר, שהם לא משתפים, שהם נטולי רגשות,

שלא מעניין אותם כלום חוץ מהם עצמם, שהם רק עסוקים באיך לחלוב אתכם,

ועוד ועוד הרגשות

אז מה בעצם כל עולם מבקש לעצמו ההורים והמתבגרים?

המתבגרים בסה"כ כמו כל בני האדם (גם כמוכם ההורים)

רוצים שיתייחסו אליהם , שיראו אותם שיעריכו אותם,

שיוכלו להתפתח ולצמוח שיוכלו להיות מי שהם מבלי שיבקרו אותם

או שישפטו אותם

ומה ההורים רוצים?

בדיוק אותו הדבר כמו המתבגרים!

רוצים שיתייחסו אליהם , שיראו אותם שיעריכו אותם, שיוכלו להיות מי שהם מבלי שיבקרו אותם

או שישפטו אותם.

אם הגעתם עד לפה, קרוב לוודאי שאתם הורים לילדים.

אז בבקשה תתייחסו אל הילדים שלכם כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם

אז כשהייתם בגיל ההתבגרות ווכמו שאתם רוצים היום.

מבטיח שהילדים שלכם יתייחסו אליכם

באותה האהבה והערכה הראויה לכם, בחזרה, ההורים.