עוד קצת ממה שקורה אצלי בקליניקה…

"נמאס לי מור פשוט נמאס לי"

ככה היא פתחה את הפגישה שלנו אתמול.

"מה קרה?" אני מתעניין 

"החלטתי להתגרש, אני רוצה לסיים"

אני בוחן את בעלה, מנסה להבין

את שפת הגוף שלו, הוא בוחן אותה.

אני מפנה אליו את השאלה "מה קרה?"

הוא עונה "אני לא יודע, 

היא ככה כבר  כמה ימים".

מרגישים את המתח בחדר.

אני מנסה שוב, ופונה אליה

הפעם בטון יותר חומל: 

"אני מרגיש שממש קשה לך, 

את רוצה לשתף אותי

למה את רוצה להתגרש?"

היא לוגמת מכוס המים 

שמונחת על השולחן

בוחנת את קופסת הטישו 

ותולשת ממנה ממחטה.

מנגבת את הדמעות,

מרימה את עינה ושואלת אותי:

"אולי אנחנו לא מתאימים?"

"למה את חושבת שאתם לא מתאימים?" 

אני עונה בשאלה. היא ממשיכה: 

"תראה כבר כמה חודשים 

שאנחנו לא מקיימים יחסי מין, 

נראה לי שאני פשוט לא מושכת אותו, 

התקשורת בינינו לא טובה, 

אני מרגישה שהוא מעדיף 

להיות עם חברים שלו במקום להיות איתי"

הדמעות מציפות אותה, היא ממשיכה:

"אני נעלבת ממנו, מהיחס שלו אליי,

אני מרגישה בגוף שלו שהוא לא אוהב אותי"

"אתה לא אוהב אותה?" 

אני מעביר אליו את השאלה.

"ברור שאני אוהב אותה", הוא נחרץ.

"אז תסביר לי, אם ברור שאתה אוהב אותה,

איך זה שהיא לא מרגישה את האהבה שלך?

איך זה שהיא יושבת פה 

ואומרת שזהו היא לא יכולה יותר?"

הוא עונה: 

"אני פשוט מרגיש 

שהיא כל הזמן חסרת סבלנות אליי".

"למה היא מצפה?" אני מתעניין,

מחכה לתשובה שלו, ובמקביל 

אני בוחן אותה כדי לדעת אם הוא צודק

ואז הוא משיב: 

"היא מצפה שהיא תהיה ראשונה בהכל,

שכל החלטה שאני מקבל אני אתייעץ איתה.

קודם כל היא, אחר כך הילדים, 

אחר כך ההורים שלה ולבסוף אני".

אני מפסיק להסתכל עליה, 

מבין השורות אני מבחין במשהו אחר..

ומנסה לברר,

"אז גם אתה מרגיש אחרון!?" 

אני חצי שואל חצי קובע עובדה.

"נכון" הוא עונה.

"בעצם שניכם מרגישים שאתם לא חשובים,

היא מרגישה שהיא לא חשובה לך

ואתה מרגיש שאתה לא חשוב לה"

שתיקה בחדר לכמה שניות, ואז

"כן,כן" הוא עונה חצי בטוח בעצמו, חצי לא.

אני מביט אליה, היא עונה "בדיוק".

"עכשיו אני מבין", אני מוסיף

"כשאדם מרגיש שהוא לא חשוב למישהו

אין לו רצון להיות איתו, 

אין לו מוטיבציה לגרום לו 

להרגיש אהוב גם אם בפנים 

בתוכו הוא עדיין אוהב אותו."

"ואיך זה נראה בסוף?" 

אני ממשיך ולא מחכה לתשובה

"אין חשק לקיים יחסי מין,

יש חוסר סבלנות, כל דבר מעצבן,

לא מסכימים על כלום,

מעדיפים את החברים ועוד ועוד"

דממה בחדר

נראה כאילו שניהם מרגישים אשמים.

"תראו" אני אומר להם, "זו לא סיבה להיפרד"

שניהם מרימים מבט אליי

"קורה לכם משהו שקורה לכל כך הרבה זוגות,

אני אסביר לכם"

תוך כדי שאני מסביר אני נשען אחורה,

מתרווח בכורסה שלי, 

כאילו בדיוק הצלחתי לפצח את נוסחת האטום.

אבל בפנים, בתוכי, הלב שלי איתם, 

אני מרגיש את הכאב שלהם,

אני רוצה לעזור להם, הרי בשביל זה הם באו.

איום בגירושין במקרה הזה, 

תפקידו להרים דגל אדום, 

רק כדי להגיד צריך לתקן, 

ככה אני לא רוצה יותר.

"בכל זוגיות נוצרת סיטואציה 

שקצת מהעצמי של כל אחד מבני הזוג 

הולך לאיבוד בתוך הזוגיות. 

מי רוצה לאבד את העצמי שלו? אף אחד!

אז מתחילים להתנהג כמו בגיל ההתבגרות, 

מתחילים להתמרד מצד אחד,

ומצד שני רוצים להיות הכי חשובים 

ולהרגיש הכי מיוחדים.

זה גם קורה לכם"

"זוגיות בוגרת, צריכה להכיל 

ולכבד את שני האלמנטים

מצד אחד את הביחד הזוגי

ומצד שני את הלבד, 

את העצמי של כל אחד מבני הזוג.

אם הקשר בין בני הזוג לא יהיה כזה 

שישמור על העצמי של כל אחד מבני הזוג

לא תהיה להם זוגיות.

התוצאה תהיה שכל אחד מבני הזוג 

יתחיל להילחם על העצמאות שלו

ופשוט יתחיל להרחיק את בן הזוג ממנו".

לכם הקוראים אני אומר

שעכשיו צריך לבדוק למה כל אחד מהם מרגיש

שהעצמי שלו הלך לאיבוד ולמה?

ואחר כך אלמד אותם 

כיצד משלבים גם זוגיות וגם לבדיות.

אם גם אתם מרגישים כמו הזוג הזה

וכמו הרבה זוגות אחרים,

תבינו שאתם צריכים לדאוג.

לדאוג שבן/ת הזוג י/תרגיש 

יותר אהוב/ה. 

תבינו שזה באחריותכם.

-כדי שהזוגיות שלכם תרגיש ותראה אחרת

- הגיע הזמן לטפל בה.

-זה אפשרי, אני מבטיח לעזור לכם,

-זה הצליח לזוג הזה ולעוד זוגות רבים

-זה יכול להצליח גם לכם.

תוכלו להגיע אליי ליעוץ זוגי או פרטני  

יחד נהפוך את הזוגיות שלכם לטובה יותר. 

מור פלג יועץ משפחתי, זוגי, ומדריך הורים. 

מומחה לפתרון משברים במשפחה. 

טל - 0545688567 

בווטסאפ - https://did.li/PlmCN 

באתר - www.mor-peleg.com