עוד קצת ממה שקורה אצלי בקליניקה…

הם מתיישבים על הכורסאות, 

זו הפגישה הראשונה שלהם איתי.

"איך אני יכול לעזור?" אני שואל

"אני אתחיל" היא קובעת לו.

"מקרה כזה עוד לא ראית,

היא, (המאהבת שלו) 

עמדה מתחת לבית שלי וצעקה".

"מה היא צעקה?" התעניינתי.

"היא צעקה שהוא (בעלה)

 איתי רק כי אין לו ברירה,

היא צעקה שהוא לא אוהב אותי,

היא צעקה שהוא אמר לה 

שהוא לא נהנה לשכב איתי".

הלב שלי יצא אליה, 

הרגשתי את הכאב שלה

וחשבתי לעצמי, איזה נורא, 

איך אפשר לעשות מעשה כזה?

היא לקחה אוויר, 

נראה כאילו היא שאבה את 

יתרת האוויר שנשאר בחדר.

"אתה יודע מה הכי קשה לי?"

אני מביט לה ישר לתוך העיניים

"קשה לי שכל השכונה שמעה, 

רציתי לקבור את עצמי באדמה.

אם זה היה רק בינינו, עוד הייתי 

יכולה להכיל את זה,

עכשיו זה לא רק שלי 

זה של כל השכונה.

אני לא יודעת מה לעשות, מור?"

הוא יושב לידה, מתבונן בה, 

מידי פעם הוא בודק את 

שפת הגוף שלי, 

בוחן את התגובות שלי.

כאילו מחפש אמפתיה ממני, 

למצב הלא אפשרי שיצר.

אני פונה אליו ושואל:

"איך אתה מרגיש כאשר

אתה שומע אותה ככה מדממת?"

אני מוסיף גם תנועת יד 

שמראה שהיא ממש ממש שבורה.

היא עוצרת אותי, 

"אני גמורה, מור" ומוסיפה :

"לא דמיינתי לעצמי 

שהזוגיות שלנו כל כך גרועה.

לא חשבתי שיום אחד 

אני אמצא את עצמי בסיטואציה הזו.

ידעתי שלא טוב בינינו 

אבל לא עד כדי כך".

שקט בחדר , 

אני מפנה שוב את המבט אליו,

הוא עם דמעות בעיניים, 

יושב מולי ואין לו מילים.

"טעיתי" הוא מנסה, אני מהנהן בראשי

מנסה לאפשר לו להמשיך.

"לא חשבתי, זה פשוט קרה, 

לא יכולתי להפסיק.

כשהפסקתי והודעתי לה שלא עוד, 

שאני אוהב את אשתי

שאני לא רוצה לפגוע בה, באשתי. 

ניתקתי את הקשר איתה,

חסמתי אותה בוואטסאפ. 

לא האמנתי שאחריי שלושה שבועות

שאנחנו כבר לא בקשר 

היא תעשה מעשה כזה נבזה"

הלב שלי נשבר, אני מאמין גם לו.

עכשיו אני בעצמי מרוקן 

אוויר מהריאות שלי, מכניס אוויר חדש,

"תראו" אני אומר להם: 

"קרה לכם מקרה מצער ועצוב לי כל כך לשמוע.

תסבירו לי למה אתם יושבים כאן?"

הוא עונה מיד: 

"אני רוצה לתקן, להראות לה שטעיתי.

אני רוצה, מור, שתעזור לי להחזיר 

אליי את אישתי, שהיא תאמין לי".

אני פונה אליה: 

"את רוצה לתקן? 

את רוצה שננסה ביחד

לראות איך מחזירים את האמון?"

"אפשר?" היא שואלת

"בוודאי" אני עונה וממשיך 

"אם הוא ירצה באמת להחזיר 

לך את האמון ואת תהיי מוכנה 

לתת לזה הזדמנות אמיתית, 

האמון יחזור".

היא מתבוננת עליו, הוא מישיר לה מבט

"אני רוצה, את תראי." הוא אומר בהחלטיות.

"אבל חשוב לי לומר לכם עוד משהו חשוב"

שניהם מתבוננים בי סקרנים

"לא רק את האמון צריך להחזיר פה,

יש גם זוגיות שכנראה לא 

הייתה הכי טובה, עוד לפניי הבגידה.

נצטרך לבנות הכל מחדש.

עבודה קשה לפנינו, 

אני מבטיח לעשות את כל מה שאני יודע ויכול.

אבל זה לא יהיה תלוי רק ברצון שלי,

אתם מבינים, נכון?

שוב שקט בחדר, 

המבט של שניהם ברצפה.

המחשבות רצות להם בראש,

לאט לאט המבטים שלהם עולים, 

הם מתבוננים בי, אני בהם.

ואז אני שואל:

"אתם מוכנים להתחייב?..."

התחייבות ורצון להצליח הם שם המשחק!